אמ;לק

אני כותב את הפוסט הזה כחלק מהמחשבות שלי על יום הכיפורים וסיכום שנה שאני עושה עם עצמי. אני משתדל לעשות את זה פעם בשנה, זה מאפשר לי גם לראות מה עשיתי השנה, ולאן אני רוצה לקחת את עצמי ואת הקריירה שלי לשנה הבאה.
זהו פוסט של מחשבות זורמות ולא בהכרח עם מבנה מסוים.

לאן אנחנו הולכים?

בתחילת שנה שעברה (העברית) פרצה לחיינו מהפכת ה-AI בסקייל גדול. בהתחלה, כמו הרבה אנשים הייתי מאוד סקפטי ביכולת של הכלים הללו להחליף מפתחים. הם עשו מלא טעויות, והיו יקרים ולא התמודדו עם מערכות גדולות מאוד טוב.

אוי כמה שאני טעיתי, מאז עברתי לסטאטאפ (Vi), ואם אפשר להגיד על מקום שהוא ai-first, אז Vi היא המקום הזה. פתחתי מערכת פנימית אשר משרתת את כל הצרכני דאטה אצלנו במוצר, ובהתחלה עוד הייתי מסתכל על השורות קוד שקלוד כתב לי, אבל היום אני כבר לא מסתכל על השורות עצמן. אני יותר מתמקד בארכיטקטורה של המערכת, ובנייה של guardrails טובים כדי שקלוד יעשה כמה שפחות טעויות. אם אתם מתעניינים כתבתי על איך אני עובד היום.

מצד שני, מחקרים מתפרסמים על כך שמפתחים אומרים שהם 10x מאז שה-AI יצא, אבל אנחנו לא רואים פי 10 פיצ׳רים חדשים. והשאלה היא למה? ובכן ממה שאני קורא וממה שאני יודע, אנחנו כותבים הרבה קוד זבל, פשוט הרבה יותר מהר. הבעיה של עולם התוכנה לא הייתה כתיבת קוד.
טוב זה לא לגמרי נכון, לפעמים היה לך פיצ׳רים שלוקחים 3 ימים או אפילו שבוע. אבל תמיד הסתבכנו עם מהו ״הדבר הנכון״ לכתוב. מה הפיצ׳ר. וכרגע זה לא נפתר. לדעתי אנחנו מתקדמים לשם כי היום הרבה יותר קל לכתוב פיצ׳ר ולבדוק אותו. אבל צריך לדעת להרים את הסביבה הנכונה כדי שתוכלו לבדוק אותו ולקבל פידבק מהיר מהיוזרים.
רק צריך לשים לב שאתם לא שורפים את עצמכם מול היוזרים. יש להם עוד פחות סבלנות.

הבעיות שיש לנו היום

ביום יום שלי אני חווה שתי בעיות עיקריות עם סגנון העבודה. אני אגיד מראש שאלו בעיות טובות. אני חושב שאנחנו בכיוון הנכון, אבל אלו דברים שלא נתקלנו בהם בעבר - בגלל ה-AI ואני עוד חושב על איך לפתור אותן:

מתכנתים לא טכניים

היתרון שלי הוא שהיוזרים שלי הם אנשים בתוך vi. אנחנו בונים להם מערכת פנימית, אז הקשר שלי הוא יומיומי איתם במשרד. הם מבקשים ממני פיצ׳רים - בעיקר ui ואז אני מבצע. נשמע טוב לא?

ובכן הבעיה שלי היא הקצב, אני עובד עם אנשים מוכשרים שדוחפים קדימה, ומביאים בקשות בקצב גבוה יותר מזה שאני מסוגל לתמוך, וזו בעיה טובה!

אז מה עשינו? נתנו להם לכתוב קוד!
כן, בנינו מערכת guardrails שאני די סומך עליה שמאפשרת להם לפתח בבטחה את הפיצ׳רים שהם רוצים. המיקוד הוא כמובן ב ci וב pre-commit כדי לתת להם את היכולת לרוץ מהר. הצוות engineering הם ה - code review. המטרה היא שהם יתמקדו בפיצ׳רים שהם צריכים ב-ui. דשבורד חדש, שאילתות מעל הדאטה שלנו. אנחנו נתמקד על התהליכי דאטה כדי לייצר את התובנות שהם צריכים.

בינתיים זה עובד די טוב, והאמת מה שעוזר מאוד זה lattice. אחרי שבנינו את ה development pipeline שלנו, עם אוסף של סקילים שמריצים אחד אחרי השני, אז גם אנשים לא טכניים עוברים דרך הפייפליין הזה ואז האיכות נשמרת יחסית.

עומס של code review

בעקבות השינוי בפסקה הקודמת, וגם בלי זה, אנחנו מרגישים עליה משמעותית ב code review שאנחנו צריכים לעשות. בהחלט אפשר להרגיש ב review fatigue משפיע מאוד, דורש הרבה ריכוז לקרוא מסמכים שהקלוד כותב. זה מעייף, אבל אני לא רואה דרך עוקפת כרגע. אנחנו כמובן משתמשים בסוכנים כדי לעשות review גם, אבל עדיין צריך להתמקד בהם וזה החלק הקריטי לדעתי, בטח כשאני עושה review למישהו שהוא לא טכני. גם פה אני בודק עוד כל מיני אופציות איך לשפר את זה, מקווה לשתף בעתיד הקרוב.

לאן נעלמתי ולמה לא כתבתי

במקור פתחתי את הבלוג הזה כדי לכתוב על דברים שאני לומד, בעיקר טכנולוגיות. אבל מאז שה-AI יצא, אני מוצא את עצמי פחות מתמקד בקוד עצמו, ולכן פחות בקרביים של הטכנולוגיות שאני עובד איתן. האם זה טוב? אני לא בטוח עדיין. מצד אחד מרגיש שאני קצת מאבד שליטה, מצד שני זה גם מה שהרגישו מתכנתי אסמבלר כשיצאו הקומפיילרים הראשונים. עם עוד פיצ׳ר שנכתב עם קלוד, שעובד טוב וכמו שרצינו אני בונה את הביטחון שלי בכלים הללו.

אז במה להתמקד עכשיו? וזו אחת השאלות. האמת היא שהעולם רץ, ומהר! למשל רק שבוע שעבר יצא JEV, שגם עליו אני מתכוון לכתוב בקרוב, עוד מודל חדש שעובד בצורה אחרת. כלים חדשים נכתבים.
אז כמו כל התעשייה אני אצטרך להמציא את עצמי מחדש גם. נראה לאן נגיע.